רש"ש על גיטין ס״ב

1 גמרא העיד כו' משום ר' יוחנן כו'. אולי זהו התנא ר' יוחנן סתם המוזכר בנזיר סה ודלא כתוס' שם ועמש"כ בפסחים פא:

2 שם משום ר' אלעזר בן חסמא. עתוי"ט ספ"ג דאבות:

3 שם וליחוש דלמא נגע בה. אע"ג דתניא לעיל מפקידין תרומה אצל ישראל ע"ה ול"ח דלמא נגע. היינו דוקא דפקדון אבל של עצמו יש לחוש:

4 שם וליחוש דלמא נגע בה בשלמא כו'. ר"ל אפי' תימא דמיירי בכלי חרס דלא מיטמא בנגיעתו בגבו מ"מ ליחוש דלמא נגע בהשמן גופי' ברש"י ד"ה בכלי גללים ט"ס ובעיסה וצ"ל ובשמן דנראה דפי' עושין זיתים כו' היינו לדורכם בבית הבד מדק"ל בדד. ולכן גם לשון התוס' ול"ח לזיתים אינו מדוייק או באויר הכלי:

5 שם השתא אחזוקי מחזיקינן שואלין בשלומן מיבעי'. לכאורה הא דשואלין בשלומן בא לאשמועינן דשרי להטיל שם שמים עליהם כדפרש"י במתניתין ומה ענין זה להא דאחזוקי. ונראה משום דאחזוקי הוא ג"כ בשם וכמו שאמר בועז לקוצרים ה' עמכם. ומלאך לגדעון ה' עמך. וכמו כן בלשון העמים:

6 רש"י ד"ה ואם נוגעת בה. צ"ל אם:

7 רש"י ד"ה הדרא לטבלא. והוא אינו חשוד כו'. קשה דלפ"ז מאי פריך דלמא לא איכפת לי':

8 רש"י ד"ה בכלי גללים. דאי נגע בכלי לא מקבל טומאה. כצ"ל:

9 רש"י ד"ה למימרא להו אחזקו. כמו שאומרים לע"מ כו'. כצ"ל:

10 תד"ה אין עודרין. לא כמו שפי' בקונט'. כצ"ל:

11 בסה"ד אע"ג דמדרבנן אסור לעובד כוכבים אחר. מש"כ המהרש"א ולא ניחא להו כו' ע"ש. תמוה דא"ת דהא דאין עודרין איירי בשביעית דאורייתא א"ר לא הוה קשה מתניתין די"ל דהיא איירי בשביעית דרבנן. אבל הא יש לדקדק דלמא לא התירו אלא מחמת ארנונא והכא משמע דהקרקע היא דעובד כוכבים והישראל אינו עודר עמו אלא כשכיר יום או חנם:

12 גמרא הא שויתיה איהי שליח לקבלה כו' ש"מ הולך כזכי דמי. ק"ל דלמא ש"ה כיון דא"ל השליח שנעשה מאתה שליח לקבלה מסתמא אדעתא דהכי יהיב ליה כמש"כ התוס' לקמן אליבא דרבי:

13 שם שכן אב מקבל גט לבתו קטנה. ה"ה נערה ולא אתי אלא לאפוקי בוגרת. ולשיטת רש"י ביבמות קט במשנה ד"ה קטנה שהשיאה ובסנהדרין נה ב ד"ה ואם בא עליה יבם ושם סט דקטנה אפי' נשאת אביה מקבל את גיטה י"ל דנקיט קטנה דמילתא פסיקתא היא אפי' בנישאת:

14 רש"י ד"ה הא שויתיה איהי שליח. וקאמר איהו הולך. כצ"ל:

15 רש"י ד"ה לא בשני שלוחין. שאמרה לחברתה התקבל. לכאורה קשה דא"כ התקבלי מבע"ל. וי"ל דכיון דשם שליח הוא ל"ז לכן אפי' הוא אשה נופל עליה שפיר ל"ז כמו ונתח אותה לנתחיה אף דעולה באה זכר דוקא משום דשם עולה היא ל"נ:

16 רש"י ד"ה והוא אומר. הבעל א"ל הילך כו'. כצ"ל:

17 תד"ה הא. השתא ס"ד דלא איצטרך למיתני התקבל. לע"ד נל"פ איפכא דקס"ד דהולך לא איצטרך דהוא פשיטא מהתקבל אם לא לדיוקא דאם שויתה איהי שליח מעיקרא לקבלה לא יחזור ומשני דה"ק בין שאמר בלשון קבלה בין בלשון הולכה הוה שליח להולכה כפרש"י:

18 תד"ה איש. משום דבגט אשה בהולכה לא שייכא כו'. נראה דכוונתם להא דאריו"ח לעיל כג ב בעבד שאינו נעשה שליח בגט לפי שאינו בתורת גיטין וקידושין ע"ש: